<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתכ"ח</h1>
<h2>דף סו:</h2>
שאלת מקוה מים חיים ויורדים בו דרך שליבות של סולם של עץ וגשמים מתגברין ואי אפשר לו לירד ולטבול בקרקעיתו של מקוה, מה הוא לטבול על גבי השליבות. תשובה הא ודאי צריכה רבה לפי שאמרו בפרק בתרא דנדה אמר רבא אשה לא תעמוד על גבי כלי חרש ותטבול סבר רב כהנא למימר טעמא מאי משום גזירת מרחצאות, אם אתה מתיר לה כן תבוא ליטבול במרחץ בכלים, ואמר ליה רב חנן מנהרדעא דהתם לאו משום גזירת מרחצאות אלא דבעיתא כלומר שמתפחדת שמא תפול ולא תטבול יפה. והראב"ד ז"ל כתב דעל גבי כלי חרס או אפילו על גבי סילתא דהיינו בקעת של עץ לא תטבול לכתחלה אבל אם עברה וטבלה עלתה לה טבילה, משום דכלי חרש הואיל ואינו ראוי למדרסות אין בהם משום גזירת מרחצאות, אבל על גבי כלי עץ אפילו בדיעבד לא עלתה לה טבילה ואפילו על גבי פשוטי כלי עץ דהתם איכא טפי משום גזירת מרחצאות לפי שמטמא אפילו מגבה במדרסות, ותנן במסכת מקואות [פ"ה מ"ב] מעיין שהעבירו על גבי כלים או על גבי ספסל, אלמא אפילו על גבי ספסל איכא משום גזירת מרחצאות אף על פי שקבעוהו בכותלי המקוה שהכלים אינם יוצאים מתורת כלים מחמת שקבועין לאחר שנעשו קודם קביעותם. (ואין) [ויש] לחוש לזה ולעשות במקומו מדרגה של אבנים ותהיה המדרגה רחבה ארבעה מקום הנחת הרגל כדי שיהיה בה שיעור מקום לבל תפחד ליפול ממנה.
